מצלמות נסתרות במעבדות בישראל

ניסויים בבעלי חיים נערכים בישראל מאחורי דלתות סגורות ובמרתפים חשוכים, בהחבא מעיני הציבור וללא פיקוח ממשי. החשאיות וההפקרות נובעים מכך שמערכת ה"פיקוח" על הניסויים נמצאת בידיהם של הנסיינים עצמם. אלו מאשרים זה לזה כל פרוצדורה ניסויית - פוגענית, פולשנית ומיותרת ככל שתהיה, ומסתירים מעיני הציבור את המתרחש במעבדות. לכן, הדרך היחידה לגלות מה נעשה במעבדות היא באמצעות מצלמות נסתרות. מקורם של הצילומים והמידע המוצגים באתר זה בעבודה חשאית קשה וממושכת, במעבדות ניסויים מרחבי ישראל.
15 שנה לאחר שנחקק חוק הניסויים בבעלי-חיים, שוררת הפקרות במעבדות בישראל.  הסיבה העיקרית לכך נעוצה בעובדה שהגוף אשר מונה מטעם החוק להסדיר ולפקח על הניסויים – "המועצה לניסויים בבעלי-חיים" - פועל בניגוד לרוח החוק. למרות ביקורת חריפה של מבקר המדינה מ-2004 על אי סדרים רבים בהתנהלות המועצה ודרישות לתקן דרכיה, ממשיכה המועצה בשלה: במקום להגן על בעלי-החיים במעבדות היא מגינה על האינטרסים הזרים של הנסיינים, האקדמיה, סוחרי החיות והחברות המסחריות; היא לא מאשרת חלופות שאושרו בעולם המערבי שמניבות תוצאות מהימנות יותר לבני אדםואשר יכולות להציל חיי עשרות אלפי בעלי-חיים מדי שנה; היא מאפשרת לנסיינים לאשר לעצמם את הניסויים, וכעת היא אף מוסיפה חטא על פשע בהחלטתה למנות עובדי מעבדה וסוחרי חיות לניסויים כ'נציגים חיצוניים' בוועדות הפנימיות שמאשרות ניסויים.
המועצה לניסויים בבעלי-חיים מורכבת מ-23 נציגים, בראשה עומד נסיין בבעליה מתפרנס מניסויים בעלי-חיים, רוב חבריה הם נסיינים ובעלי זיקה לניסויים בבעלי-חיים ורק שלושה נציגים מייצגים את טובת בעלי-החיים. התנהלות המועצה חייבת להשתנות מיידית באמצעות חקיקה שתאזן את הרכבה ותעמיד בראשה שופט בדימוס.
ההפקרות במעבדות והסודיות הגורפת על הנעשה בהן מחייבות אותנו להשתמש במצלמות נסתרות ובסוכנים סמויים כדי לתעד מה מתרחש שם. המצלמות נמצאות במוסדות הגדולים שמבצעים ניסויים בבעלי-חיים - באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה, מכון ויצמן והטכניון.
חצי מיליון בעלי-חיים רגישים, שכואב להם, מוכנסים למעבדות מדי שנה ויוצאים משם כסלילי עשן לאחר ייסורי תופת. בעלי-החיים, שכל עוונם הוא היותם זולים וזמינים, משמשים כמכשירים בידי החוקרים המסתתרים מאחורי דלתות המעבדה.
חשוב לנו להביא את הנעשה במעבדות לביקורת ציבורית. חשוב לנו להראות לציבור את היחס המזלזל אל בעלי-החיים חסרי האונים, את תנאי ההחזקה המחפירים שלהם, ואת ההתעללות היומיומית - הנפשית והפיזית - שחווים מכרסמים, קופים, חתולים, כלבים, חזירים, וארנבות ומכרסמים בידי חוקרים ועובדי מעבדה קהי חושים אשר משתמשים בהם ככלים חד פעמיים.